אז ככה, חזרנו מסיני בחמישי האחרון. פעם ראשונה בסיני. התאכסנו ב גרין ביץ' של עטאווי בנויאבה ובהחלט הייתה חופשה מאתגרת. זה מתחיל במעבר הגבול בצד המצרי שהם מעט מזלזלים במעברים ואפילו ביקשו "שוחד קל" על מנת להעביר 6 פאק של בירות. כמובן שקיבלו ?. לאחר מכן באזור המוניות כל נהג זרק מחיר גבוה יותר אבל בסוף התפשרנו על מחיר ממוצע של 30 שח לראש עד נויאבה.( לכן כדאי לבקש מבעל החושה לתאם לכם נהג מראש) במתחם החושות של ה Green Beatch התמקמנו בחדרים לאחר כשעה המתנה מה שסביר מאוד בהתייחס לתקופת הרמאדאן שהם עייפים כמו אחרי מסע אלונקות. החדרים שהיו "כביכול" משודרגים עם מזגן ושירותים אמבטיה היה מזעזע ברמת התחזוקה וההיגיינה. האסלה לא תפקדה. החדר היה מטונף. כמות זבובים שלא מבייש את "הישרדות". והכי ביאס שזה גם לא עניין אפאחד. ככה זה.
מתחם הזולה הגדול ששימש גם כמטבח המקום שירת נאמנה את הדיירים. היחס של תושבי המקום מאוד אדיבה. למרות שמסתובבים שם עשרות אנשים שלוקח זמן להבין מי נגד מי. המטבח מזעזע בהיגיינה אבל שרדנו את ארוחות הבוקר והערב באופן מפתיע. המקום נראה מהמם והים קרוב ומזמין. ערסלים ומקומות ישיבה בכל פינה. והשלווה והשקט בהחלט באים בטוב. דבר נוסף שהעיב על השהות זה הנסיעה ללגונה הכחולה שבה נפלנו על נהג בשם "עוואד" אשר עקץ אותנו וחירב כל מה שיכול היה להיחרב. עד כדי שחזרנו בטרמפ עם נהג מצרי שהוביל חביות מים בטנדר צפוף. לא להתקרב בשום אופן לנוכל הזה! והדבר השני הוא קחו עיסקה שהכל כלול אחרת השתייה תכפיל כמעט את השהות כיוון שהחבר'ה גבו גם על כל כוס קפה ותה שקיבלנו אפילו אם הבאנו את זה מהבית. והכי חשוב. כמות זבובים ויתושים שספק אם אפשר להתרגל אליהם לכן אל-תוש ותרסיסי יתושים חובה!!!!
מעבר לכך,ובסופו של יום, מחירי ריצפה בסה"כ ובהחלט שווה למי שרוצה להינות משאנטי. ואגב, היה באופן מפתיע ווי פיי שעבד רוב שעות היום, לכן רכישת הסים היה מיותר ולא לשכוח ביטוח.
* פוסט זה מכיל תמונות אותן ניתן לראות בפוסט המקורי המופיע בקבוצה