סיני טיפים והמלצות
סיני טיפים והמלצות

מעבר גבול טאבה

ברוכים הבאים למעבר גבול טאבה, או יותר נכון – הפורטל הקסום שיעביר אתכם מהטרפת של ישראל לעולם שכולו חופים, ים ושקט ממכר, AKA חצי האי סיני.

כמו לכל מעבר גבול בעולם, גם למעבר הגבול בטאבה (שמוכר גם בשמו הרשמי – "מסוף טאבה על שם מנחם בגין") יש נהלים רשמיים ולא רשמיים משלו. נתחיל בדברים הבסיסיים:

  • חציית מעבר הגבול בטאבה לסיני מחייבת דרכון בתוקף לשלושה חודשים קדימה מים המעבר. הדרכון שלכם, אם זה לא היה ברור.
  • חציית הגבול לסיני מצריכה תשלום אגרת מעבר בצד הישראלי ובצד המצרי. בצד הישראלי התשלום הוא 109 ₪ (+ 6 ₪ במידה ואתם משלמים במקום) ובצד המצרי 405 לירות מצריות השוות לכ-45 שקלים.
  • שימו לב כי במידה שאתם מתארחים באחד מ-3 המלונות הצמודים לגבול תשלמו 5 לירות בלבד בצד המצרי (יש להציג אישור הזמנה מהמלון), וכן תהיו זכאים להחזר מלא על האגרה בצד הישראלי (יש להציג אישור תשלום ואם אתם משלמים במלון עצמו, הציגו אותו בחזור ותקבלו החזר על האגרה).
  • את אגרת המעבר המצרית יש לשלם בלירות מצריות במזומן בלבד.
  • ניתן לחסוך את עמלת אגרת המעבר בצד הישראלי ולשלם מראש באתר "מילגם" או בסניף הדואר הקרוב אליכם. את האגרה בצד המצרי אין דרך להוזיל וגם לא היינו ממליצים לנסות.
  • המעבר פתוח 24/7 במשך כל השנה למעט יום כיפור וחג הקורבן המוסלמי (עיד אל-אדחא), בהם הוא נסגר ל-24 שעות. בחודש הרמדאן מעבר הגבול נסגר עם שקיעת השמש למשך שעה-שעה וחצי לצורך סעודת שבירת הצום.
  • למעט חודשי הקיץ, חגי תשרי ופסח, מעבר הגבול בטאבה מאפשר חציה מהירה בלי עיכובים משמעותיים לסיני. בחודשים המוזכרים סביר להניח שתעמדו בתורים קצרים עד ארוכים מאוד. כדי לקצר את השהייה בתור, מומלץ להגיע בשעות הכי מוקדמות/מאוחרות של היום. בין חצות ל-7 בבוקר.
  • חציית הגבול אפשרית גם ברכב פרטי. ראו בהמשך את מה שנדרש מכם לשם כך.
  • מומלץ להגיע עם דולרים ולהמיר אותם ללירות מצריות ב-CHANGE במסוף הגבול המצרי

מוניות ממסוף הגבול

ההתניידות ממעבר הגבול על היעד שלכם בסיני נעשית בדרך כלל באמצעות מונית. הדרך הטובה ביותר להתחיל את החופשה ברגל ימין היא להזמין מונית מראש – עם נהג שעובד בתחנה מסודרת וקבעתם איתו מראש יש פחות סיכוי שתיפלו על "חאפר", כזה שנוהג בפראות וממהר לנוסע הבא שלו.

כדאי מאוד לסגור מראש את הפינה הזו ואפשר אפילו לעשות את זה אונליין באתר המצוין סיני וייבס – המחיר קבוע, הנהגים זהירים והמוניות חדשות וממוזגות.

הגעה למסוף הגבול בטאבה ותהליך המעבר

הגעה למעבר הגבול

מעבר הגבול נמצא כ-10 ק"מ דרומית לאילת וההגעה אליו, אם לא הגעתם באמצעות רכב פרטי, מתאפשרת באמצעות מונית או קו 15 של אגד היוצא מהתחנה המרכזית בתדירות של 2-3 אוטובוסים בשעה.

אם הגעתם לאילת עם רכב ואתם משאירים אותו שם, חפשו חניון מוסדר בעיר. קחו בחשבון כי החניה בעיר היא בתשלום (אלא אם אתם תושבי אילת) ולא ניתן גם להשאיר את הרכב למספר ימים לאורך רצועת החוף הדרומית או בסמוך למעבר משום שצבא הפקחים של אילת לא ירחם על הרכב שלכם וידביק לו דו"ח חניה בכל יום.

ההמלצה הטובה ביותר היא חניה לטווח ארוך באילת, במגרש שהוכשר לכך בשטח שדה התעופה הישן, בעלות יומית של כ-25 שקלים. משם קחו מונית/אוטובוס למעבר הגבול.

אם הגעתם לאילת בטיסה, ניתן לקחת אוטובוס ישיר משדה התעופה רמון למסוף טאבה. מספר הקו הוא 30.

פרוצדורת המעבר

לאחר הכניסה למעבר הגבול בצד הישראלי תתבקשו לשלם את אגרת המעבר ולאחריה תגיעו לביקורת הדרכונים שהיא השער לחופשה שלכם בסיני. לאחר הביקורת תגיעו לחנות הדיוטי פרי הלא מדהימה. אם אתם רוצים להעביר אלכוהול לסיני (ואתם יכולים עד ליטר אחד לבן-אדם באופן רשמי), מומלץ לעשות זאת באחת מהחנויות הפטורות ממס באילת.

אחרי הדיוטי פרי תציגו את האישור על תשלום אגרת המעבר, תצאו מהמסוף הישראלי ותחצו למסוף המצרי. תחילה הציוד שלכם יעבור סריקה ושיקוף ולאחריהם תגיעו לאולם ביקורת הדרכונים בו תוכלו להמיר כסף ב-CHANGE (מומלץ לעשות זאת שם) או למשוך כסף בכספומט.

באולם תתבקשו למלא את פרטיכם האישיים ואת יעד הנסיעה שלכם בסיני בטופס מיוחד, כך שכדאי לדעת מראש לאן אתם מגיעים – הטופס הזה יסייע במקרים-שלא-עלינו. לאחר שתגישו את הטופס לפקיד בביקורת הדרכונים (כמעט בטוח ש)הוא יחתום על הדרכון שלכם, וביציאה מהמסוף נותרה לכם עוד תחנה אחת – תשלום אגרת המעבר.

אם אתם לא נשארים באחד משלושת המלונות הצמודים לגבול, כאמור תצטרכו לשלם 405 לירות מצריות. התשלום מתבצע בחלון קטן ממש לפני היציאה, במזומן בלבד ובמטבע מקומי. שמרו את הקבלה כי היא תקפה ל-24 שעות (כלומר אם תצטרכו מאיזושהי סיבה לצאת ולחזור תוך 24 שעות – לא תצטרכו לשלם שוב), וגם כי תתבקשו להציג אותה ביציאה מסיני.

ו… היוש סיני!

ויזה לסיני

בכניסה לסיני תקבלו אשרת שהיה ל-15 יום וזהו פרק הזמן המקסימלי שניתן לשהות בסיני ברציפות. הוויזה תקפה לכל חלקי סיני, עד שמורת הטבע ראס מוחמד, כולל את כל חלקי השמורה. אם יעדכם הוא מעבר לגבולות חצי האי – תידרשו להנפיק ויזה למצרים בשגרירות מצרים בישראל, שתהיה תקפה לשהיה של 30 יום ברצף.

מה מותר ומה אסור להעביר במעבר הגבול לסיני?

דברים שאסור להעביר במעבר הגבול (בשני הצדדים):

סמים מכל סוג שהוא, כלי נשק, ציוד צבאי, תרופות מרשם נרקוטיות או אופיאיטיות ומשככי כאבים חזקים, מצלמות דרך (כולל מצלמת רברס מובנית ברכב – חייבים לפרק לפני המעבר), מכשירי ניווט דיגיטליים, חומר פורנוגרפי, רחפנים (נחשדים כאמצעי ריגול), ציוד דיג ואף פריטים כמו צדפים, קונכיות, אבנים, אלמוגים וכיו"ב, הנחשבים למוגנים בסיני.

כמו כן מומלץ להימנע מהבאת ציוד צילום מקצועי, גזיה, ציוד קייטרספינג ומשקפת או טלסקופ, מכיוון שהנהלים לגביהם לא מאוד ברורים וחבל שתאלצו להפקיד אותם או להחזירם לישראל לפני חציית הגבול.

דברים שמותר להעביר במעבר הגבול (בשני הצדדים):

אוכל (בכמות לצריכה אישית כמובן, לא כמויות מסחריות), אלכוהול בכמות של ליטר לאדם (לא תמיד נאכף, אבל זהו הנוהל הרשמי), כלי מטבח ובישול כולל סכינים, חפצי דת כמו טלית ותפילין, ציוד ספורט – גלשן, אופניים וכו', ציוד צלילה, מחשב נייד, תרופות מרשם שאינן אופיאיטיות באריזתן המקורית בלבד, מצלמה רגילה ומצלמת גו פרו.

מעבר הגבול לסיני עם רכב

במקרה ואתם חוצים את הגבול עם רכבכם הפרטי, תתבקשו להציג דרכון, רישיון נהיגה ורישיון רכב בתוקף. הרכב צריך להיות על שמכם, ואם אתם עוברים עם רכב שאינו על שמכם תצטרכו להציג ייפוי כוח באנגלית מבעל הרכב, הכולל את שמו ומספר תעודת הזהות שלו, וכן הרשאה בכתב להעביר את הרכב לסיני. ייפוי הכוח צריך להיות חתום על ידי עורך דין.

שימו לב כי הכניסה מותרת רק לרכבים פרטיים המונעים בבנזין. רכבי דיזל מכל סוג, רכבים מסחריים, רכבי 4X4 וכל רכב המונע באנרגיה אחרת פרט לבנזין (חשמלי, גז, וכו') – אינם מורשים להיכנס לסיני. 

עלות המעבר עם רכב

23 ₪ בצד הישראלי עבור תרגום הרישיון + כ-1,700 לירות מצריות (כ-120 ₪) בצד המצרי עבור ביטוח חובה, אגרות והחלפת לוחיות הרישוי. אם יעדכם הוא אחד משלושת המלונות הצמודים לגבול לא תצטרכו להחליף לוחיות רישוי.

דלק – מחירי הדלק בסיני כל כך זולים שישתלם לכם לעבור ולמלא שם את המיכל. שימו לב רק שיש בתחנה את סוג הדלק שהרכב שלכם שותה (95 מן הסתם, כיוון שרכבי דיזל לא נכנסים לסיני).

ניווט וכבישים – הכביש הראשי שחותך את סיני במצב טוב מאוד ברובו, ועובדים כל העת על שדרוגו. סביר שתראו עבדות בדרך, תלוי כמה דרומה תגיעו. סעו לאט, בהתאם לשילוט, הישמעו להוראות השוטרים והחיילים המחסומים (הם נמצאים שם כדי לשמור עליכם) והיזהרו מפסי ההאטה העצומים שמעבר מהיר מידי עליהם יכול לגרום נזק לתחתית הרכב שלכם. קחו זאת בחשבון.

כמו כן, מומלץ בחום לא לנהוג בשעות הלילה – הכביש חשוך והנהגים בסיני לא תמיד מצייתים לחוקי התנועה, ולכן הנהיגה עלולה להיות מסוכנת.

לעוד פרטים וכל שלבי המעבר לסיני עם רכב >> ראו כאן.

טיפים… טיפים…טיפים

במסוף המצרי תתקלו כל הזמן בבקשות לטיפים מצד הפקידים או מצד אנשים שיסייעו לכם למלא את הטפסים. גם אם אתם נכנסים עם רכב, בכל תחנה בדרך יהיה מי שיבקש מכם טיפ, לא תמיד בנימוס.

חשוב לדעת שאתם ממש לא חייבים להשאיר טיפ על שירות לא נחוץ. במידה וכן תרצו – זו דרך מצוינת להיפטר מהכסף הקטן שצברתם בארנק. הם מקבלים גם שקלים ברצון. אם אתם לא בעניין, פשוט אמרו "לא תודה" ועברו הלאה. שום דבר לא יקרה.

זהו – אתם בסיני! חופשה מהנה!