היום נכנסתי לסיני אחרי מלא זמן שלא ביקרתי שם. כיוון שאיני מכיר את הפרוצדורה הרגילה לכניסה, גיליתי עומק חדש במושג "חוסר יעילות". הצד הישראלי עוד איכשהו סביר וזה הולך ככה:
1.עמדת תשלום אגרת מעבר
2. עמדת בדיקת קורונה
3. ביקורת דרכונים
4. עמדת בדיקת תשלום אגרה.
בצד המצרי תצפו ל:
1. עמדת ביקורת חפיף של הדרכונים
2. עמדת ביקורת לחיסוני קורונה
3. עמדת שיקוף ביטחוני
4. עמדת קבלת טופס מעבר.
5. עמדת קבלת טופס ורוד.
6. עמדת קבלת טופס המעבר המלא (35 לירות)
7. עמדת החלפת כסף.
8. עמדת ביקורת דרכונים.
9. עמדת סריקת דרכונים לצורך תשלום דמי מעבר.
10. עמדת תשלום דמי מעבר (405 לירות).
כמעט בכל עמדה נדרש לעמוד בתור והזמן…זמן סיני.
כשעברנו היה דליל ביותר ולקח לנו שעתיים מהנישוקים בצד הישראלי ועד המוניות בצד המצרי.
אז, למי שמתכנן להגיע בפסח…אממ…כאילו…אהה..קחו מרגיעון, זה הדבר היחיד שאני ממליץ לכם חוץ מאשר לא לעבור לסיני בפסח.