מסקנות והארות.
עברנו היום בצהריים. תוך שעתיים היינו בצד השני.
בצד הישראלי יש אי סדר טיפוסי. המון קשיחות וחוסר סובלנות. מאוד אופייני.
בצד המצרי יש סדר מופתי בסטנדרטים שלהם.
תכינו את הדרכונים לשליפה מהירה.
משיכת מזומנים בצד המצרי בשער זה ל דולר ל18.3 לירות.
הציינג ממוקם לפני השלב שנדרש לשלם בלירות מצריות.
כשאנחנו היינו לא היה בכלל תור.
בדיקות קורונה- ביקשו לראות ולא בדקו.
אין טעם לקחת סיכון. תעשו.
לגבי התורים,
תכינו את כל הטפסים מראש ותדווחו על כך לאנשי הצוות וכך תדעו אם אתם בכלל צריכים לעמוד בתור או לא.
הקטע ההזוי- שאלו מי כבר מילא הצהרת בריאות וכשאמרנו שאנחנו מילאנו אז הסבירו שאנחנו לא צריכים לעמוד בתור. אבל!!! אין דרך לעקוף אותו. רק לבקש סליחה ולדחוק אנשים לצדדים כמו פורעי חוק. מעצבן ומיותר. כאמור, אופייני.
מי שבא עם ילדים קטנים. עגלת קמפינג זה שדרוג משמעותי.
תנשמו עמוק. כנסו לאווירה של סיני. אל תקחו קשה את התהליך.
בסופו של דבר, כל השיט הזה יצטמצם בסופו של דבר לזכרון חביב.
חנייה- יש מלא חניות על הדרך לגבול אבל נראה מלחיץ. אנחנו חנינו ליד חניית העפר של מלון ים סוף. נקווה שלא נחזור לגלות שמשה מלאה בדוחות.