פוסט רביעי – אוכל בסיני נתחיל מהסוף – סיני היא לא יעד קולינרי. מצטער שאני מאכזב. יתירה מכך תברואתית צריך בהחלט להזהר…

פוסט רביעי – אוכל בסיני
נתחיל מהסוף – סיני היא לא יעד קולינרי. מצטער שאני מאכזב.
יתירה מכך תברואתית צריך בהחלט להזהר בסיני. אני לא אומר שאי אפשר לאכול ולהנות אבל פגשתי יותר מדי ישראלים שחטפו הרעלת קיבה רצינית והדבר לא תרם לחווית השהות שלהם בסיני.
רק בשבוע שעבר פגשתי מישהו שלא מספיק שחטף הרעלת קיבה המסכן וסבל משלשול רציני עוד קיבל כתרופה מבדואי תה שהוא נהדר לבטן, תה משחרר סתימות… שלשול בריבוע.
אז אם אתם מטיילים חמישה כוכבים או שיש לכם קיבת ברזל כנראה שהפוסט הזה לא בשבילכם.
אפשר בהחלט לאכול טוב בסיני, הבת שלי עד היום מזכירה לי את הבורים שבדואי צלה לנו על מדורה בטיול גמלים באזור ראש השטן אבל אני בהחלט ממליץ להזהר.
מובן שאין בעיה לשתות קפה/תה/בירה/שתיה קלה חופשי אבל מעבר לכך אני מכין לעצמי את האוכל.
צריך להבין יש כ"כ הרבה מה לעשות בסיני שלבזבז את הטיול על חוויה גסטרונומית מאכזבת או לחטוף הרעלת קיבה זה ממש בעסה.
אפילו בקיימפ טוב יחסית, כניסה למטבח תחשוף מיידית רמת תברואה שהיתה גורמת למשרד הבריאות לסגור מיידית את המקום ולהכריז עליו כעל שטח מסוכן.
אז מה עושים? מביאים סיר קטן ומחבת, כמה כלים, לוקחים לילה עם ארוחת בוקר, נכנסים למטבח לוקחים ביצים וירקות ומכינים לבד, בכלים הנקיים שלכם, את הסלט והחביתה. אין בעיה שיכינו לכם תה או קפה, מים רותחים זה תמיד בסדר. פיתה בדואית טובה מהמאפייה המקומית עם טחינה היא מעדן. אפשר להביא טחינה גולמית מהארץ ולהוסיף לה לימון, (בסיני יש הרבה ליים משום מה), מים מינרלים וקצת מלח. אפשר גם לקחת מהקימפ או לקנות במכולת טחינה גולמית מקומית, מנסיון היא מעולה ויש אחלה ארוחת בוקר.
טחינה אגב היא מוצר מזין מאוד, עשיר בחלבונים וסידן ואם עושים אותו טוב עם פיתה או לאפה בדואית זה מעדן אמיתי.
אם אתם לוקחים דירה או חדר במלון אפשר לקחת אחד עם מטבחון או לכל הפחות כיריים. אם אין לכם ממי לקבל מוצרים אז פשוט לקנות במכולת ליד. ירקות, פירות, ביצים.
כמה ירקות ואבקת מרק שהבאתם מהארץ ויש לכם מרק נהדר, אפשר להוסיף לו גם אורז (עדיף מהארץ הרבה יותר נקי).
דגים – יש דגים טריים מצוינים ולפי הריח אפשר לדעת שהם בסדר. ממלאים בעשבי תיבול, עוטפים בנייר אלומיניום (בכל מקום ישמחו לעשות זאת עבורכם על פי הוראות שלכם או שתעשו לבד) ומכניסים לתנור בקימפ או היכן שאתם לא נמצאים.
אז יש לנו ביצים, ירקות, פירות, טחינה, מרק, אם רוצים אז גם דגים טריים. לא נראה לי שצריך יותר מזה.
אפשר כמובן לבשל תפוחי אדמה שקונים במקום (פירות וירקות אפשר לקנות חופשי בסיני רק לשטוף טוב לפני שאוכלים), לעשות פירה. אתם יכולים להביא אתכם קצת אבקת מרק ולתבל כל דבר שמבשלים.
אפשר גם להביא קצת מרקים מוכנים וחטיפי אנרגיה .
אז אם אתם לא איסטניסטים ואם יש לכם קיבת ברזל ופגשתי מישהי שאכלה בפונה שבהודו בתחנה המרכזית עם כל ההודים בלי להרגיש שום בעיה אבל לה יש קיבה חומצית ברמה של טורף על (מישהו אחר שהיה איתנו ואכל שם אושפז לאחר מכן) אז כנראה שזה פחות יעניין אתכם, בכל מצב אחר מציע לתכנן בהתאם.
באופן אישי, אני שם את הקולינריה בצד כשאני בסיני ונהנה מסיני עצמה. אגב ארוחה כמו שתיארתי היא אחלה כיף.
בפעם האחרונה הבאתי איתי קופסת לאבנה, החזיקה מצוין בדרך ולאחר מכן נכנסה למקרר שבחדר. ביחד עם עגבניה מקומית על לאפה בדואית חמה מהמאפייה, וואי זה היה תענוג. גם גבינה בולגרית טובה מהארץ תשמר נהדר ועל פיתה בדואית דקה עם ביצה קשה שבישלתם לבד…יותר מעושה את העבודה.
עוד הערה קטנה, הבדואים מתים על כל דבר מאכל שמיוצר בישראל. לא משנה אם זו טונה בקופסה, מרק נמס בכוס, במבה (עפים על במבה. רק תנו להם במבה וקניתם אותם) או כל דבר אחר שנשאר לכם. אז תרגישו חופשי להשאיר כשאתם עוזבים את מה שנשאר או אפילו להביא להם במיוחד, בטח אל תזרקו לפח.
מקווה שלא ביאסתי אף אחד, האמינו לי כמה דקות וכמה מצרכים בסיסיים ויש לכם ארוחה נהדרת שתגרום לכם להרגיש נפלא ולהנות מסיני המדהימה בלי כאב ראש ובעיקר בלי כאב בטן.
טיפ אחרון לסיום, בנסיעה האחרונה הנהג עצר בבת אחת מ140 קמ"ש וקטף בצד הדרך משיח מדברי שנקרא שיח'ה. כשהגעתי למעבר הגבול בטאבה, החייל המצרי הריח את השיח'ה מתוך התיק (אין לי מושג איך, אני לא הרחתי כלום). ישר אמר לי "שיח'ה" ורמז לי שהיה שמח לקבל קצת. רמזתי לו בחזרה שיחפש את החברים שלו וכשהגעתי הביתה הכנתי לי תה מהשיח'ה (מר אבל מצוין לקיבה).
במקרה חירום אפשר לנסות לבקש מהבדואים קצת שיח'ה.
למרות האמור לעיל, ממש אין סיבה להלחץ, רק טיפה לשים לב למה שמכניסים לפה.
תהנו בסיני חברה ?.